בנוסף לבדק מערכות משותפות "רגיל" בבניין,
קבוצות רכישה מעוניינות לבדוק גם שהבניין בוצע בדיוק בהתאם לתוכניות ולחוזים שנחתמו בינם לבין הקבלן שביצע את הפרויקט.
בבדיקת מערכות מורחבת, המיועדת במיוחד עבור קבוצות רכישה, יש מספר שינויים לעומת בדק מערכות רגיל.
בדק מורחב מתחלק לשלושה נושאים עיקריים:
- בדק ע"פ: חוקים, הוראות הרגולטור, תקנות, תקנים הוראות עזר עירוניות וכו', שהם השלד העיקרי והחשוב של חו"ד.
- בדיקת פרוגרמת הבטיחות ותכניות הבטיחות, שנקבעו ע"י יועץ הבטיחות של הפרויקט.
- בדיקת המפרטים הטכניים והתכניות של כל אחד מהיועצים האלקטרומכניים.
שלב א': למידת הפרוגרמה התכנונית ובעיות תפקודיות של המבנה
שלא כמו בבדיקת בינוי, בדק הנדסי בתחום מערכות אלקטרומכניות דורש למידה מקדימה של כל תכניות הפרויקט.
שלב ראשוני זה של הבדק הינו שלב שבו המומחה הבודק נדרש למיומנות ולניסיון רב שנים, על מנת להבין את כלל מרכיבי הבדק ואת המקומות המיועדים לבדיקה, עוד לפני שיגיע לבניין.
להלן השלבים שאני מבצע בבדק מערכות מורחב:
לאחר שלב הלמידה הראשוני של התוכניות, אני אוסף את כל חומרי התכנון ואת החוזים שנערכו עם הקבלן המבצע.
במקביל אני מבצע תחקיר מול הלקוח (לרוב – נציגות הוועד) והדיירים בנושא תפקוד שוטף של מערכות הבניין.
לדוגמה:
• אם יש בעיית ריחות, באילו שעות, אזורים ודירות זה מופיע?
• בעיות של לחצי מים, באילו מקומות, אזורים ומפלסים?
• האם יש רעשים מהמערכות שמפריעים את מנוחת הדיירים בשגרה?
להלן רשימת התוכניות שחשוב למסור למומחה לשם בדק המערכות:
1. תוכנית הבטיחות – גרמושקת ההיתר, שהיא הבסיס לתכנון המפורט של כל יועצי המערכות.
2. סכמות ורטיקליות/אופקיות:
2.1 סכמת מים כללית של הפרויקט, הכוללת בתוכה: מים לצריכה, מים הידרנטים כיבוי אש, כיבוי אש אוט' (ספרינקלרים) ;
2.2 סכמת חשמל ורטיקלית ;
2.3 סכמת אוויר ואוורור (לא תמיד קיימת) ;
2.4 תכנית אוורור אופיינית קומתית ;
2.5 תוכניות אוורור/שחרור עשן גגות ;
2.6 תוכניות אוורור/שחרור עשן מרתפים ;
2.7 תוכנית אוורור ומיזוג אויר קומת קרקע וחדרי הדחסן.
3. טבלת תרחישי הבטיחות ופעולת מערכות הבניין שאושרו ע"י מערך הכבאות.
התוכניות הנ"ל הן הבסיס העיקרי לשלב למידת המבנה ומערכותיו.
אומדן זמנים לביצוע שלב א':
כאמור, בשלב זה אנו בעיקר לומדים את המבנה הפרומה והתכנון: אופיו, מורכבותו והיכן נצטרך לשים דגש ביום הבדיקה.
לדוגמה:
- מערכת הוצאת עשן מהקומות – האם המערכת תוכננה כמערכת חירום בלבד או כמערכת משולבת של שגרה + חירום?
- האם מערכת התאורה בחניונים תוכננה לפעול במדורג, לצרכי חיסכון בחשמל?
- האם בפרויקט זה תוכננה מערכת BMS בקרת מבנה?
- האם מערכת המים החמים המסוחררת תוכננה לפעול עם משאבות סחרור דירתיות במעגל הראשוני (בנוסף למשאבות שבמעגל המשני)?
- אלו גיבויים (אם בכלל) נתן מתכנן האינסטלציה לאספקות המים?
- האם מקטיני הלחץ ופורקי הלחץ הותקנו במקומות המיועדים?
השלב הבסיסי דורש מהמומחה כ- 30% מזמן הבדיקה הכולל (עד להוצאת חו"ד כתובה)
שלב ב': בדיקות השטח של המבנה
שלב זה מחולק גם כן לשלושה מרכיבים:
- שלב בדיקת ההתקנה של המערכות והתאמה לתכניות ולמפרטים הטכניים.
- שלב בדיקת ההתקנה בהיבט המחשבה שניתנה לכל נושא התחזוקה העתידית.
- שלב הפעלת כל מערכת בנפרד ולבסוף הפעלה כללית (בשגרה ובחירום).
שלב בדיקת המערכות במבנה:
בדיקה של שטחי הגגות, מאגרי המים, חדרי המשאבות, החדרים הטכניים, חדרי ניקוי שוט אשפה, מערכות סולאריות, מערכת החשמל בגג (תאורת מטוסים + הארקת המבנה נגד ברקים).
בדיקת מפוחי הדיחוס ומערכות יניקת האוויר מלובאי הקומות – לוח חשמל מפוחים.
במסגרת זו נערכות:
בדיקה של: קבלת התראות קוליות, קבלת אותות לרכזת האש.
בדיקת להתראות חזותיות וקוליות מבורות טבולים.
המשך הבדיקה: במפלסים של לובאי הקומות וכן חדרים או ארונות טכניים שבתוכם חוצים צנרות וחשמל לכל גובה הבניין.
חדרי חשמל, חדרי מפוחים חניון ומערכותיו, כולל דרכי מילוט – כל אלו הם חלק בלתי נפרד מהבדיקה.
בראש סדר העדיפויות חשוב לי להתחיל את הבדיקה במערכות שהותקנו למטרת שמירה על חיי אדם Life Safety Systems
מערכות שחרור עשן/כיבוי אש/גילוי אש/חשמל חירום/חשמל חירום
בבדיקה של מספר קומות מדגמיות, תבוצע הבדיקה בעיקר במפלסים "בעלי עניין" כגון: מפלסי הקומה האחרונה שלפני הגג, מפלסי המקטעים בין הלחצים השונים – שם נדגום את מדדי הלחץ בצנרת המים הוורטיקלית, כולל בצנרת כיבוי אש.
נתונים אלו שאספנו ייבדקו על ידנו בעת ריכוז הממצאים הסופי, וזאת כדי להבין האם קיימת חריגה מערכי המדדים הנדרשים בתקנים הרלוונטיים.
בדיקת מאגרי המים ומכלולי משאבות הגברת הלחץ, נעשית בעיקר מול המפרט הטכני והתכניות, בהתאמה להל"ת ולתקנים התברואתיים ת"י 1205 על חלקיו השונים.
מרכיבי חדר המשאבות ייבדקו בהתאם להוראת מ.כ.ר עדכנית ולתקן ת"י 1596 המתורגם (חלקית) ל- 20NFPA.
למעשה כחלק בלתי נפרד מהבדיקה, אנו מבצעים חלק מהבדיקות שבוצעו (או שלא) ע"י מבדקה חיצונית שנדרשה במסמך הכבאות ההתחלתי, לתוכנית ההיתר ולקבלת טופס אכלוס (4).
הערה: בדיקות ההתאמה לתקנים, בדרך כלל אינן חלק ממערך הבדיקות של חברות בדק אחרות.
לדוגמה: בדיקת בטיחות אש 1001 חלק 2.2 שאנו מבצעים כחלק מהבדיקה הכוללת, ומטרתה היא להבטיח תקינות מערכות האוורור בזמן אש ומילוט מהבניין.
חלק גדול מהביקורת יהיה מבוסס על "כללי מקצוע מקובלים":
Good Practice Engineering
תוך כדי הבדיקה המתגלגלת, אנו מעלים ממצאים וליקויים שעיקרם הוא תחזוקה ו/או ליקוי שנמצא מסכן חיים בבניין.
הנ"ל נשלח ללא דיחוי במכתב ראשוני ללקוח, לטיפול בממצאים שהינם בגדר
ליקויים שאינם סובלים דיחוי!
שלב ג': ניתוח הממצאים ועריכת חוות הדעת
זהו החלק הגדול והארוך מבין שלושת מרכיבי הבדיקה (לפחות 50% מהזמן הכולל של הבדיקה).
בשלב זה אנו מרכזים ומעלים במערכת את כל נתוני הממצאים.
במקביל אנו מבצעים בדיקה של הממצאים, ומשווים אותם לנתוני הפרוגרמה התכנונית.
זו בדיקה חשובה מאוד ויש לה השפעה גדולה על דרגת החומרה של הליקויים שבדוח.
הממצאים והליקויים, כולל הדרך המומלצת על ידנו לתיקונם, וכולל אומדני עלויות משוערים, נכתבים במערכת דוחות ממוחשבת.
לרוב סעיפי החו"ד אנו מצרפים גם את התקן הרלוונטי לאותו ליקוי.
סעיפי חו"ד מלווים ברוב המקרים גם בתמונה.
(לפני צירוף התמונות אנו מקפידים לסמן עליהן את מיקום הליקוי).
בחו"ד סטנדרטית קיימות עשרות רבות של תמונות המתארות באופן ברור את הליקוי ואת מיקומו.
בדק המערכות מאפשר לדיירים לדעת האם כל המערכות בבניין פועלות ומתוחזקות כראוי, על מנת שהם ובני משפחותיהם יוכלו לישון בשקט, בבניין שהוא נעים ובטוח למגורים.
* הכותב הנו מומחה בית משפט למערכות אלקטרומכניות.
ליצירת קשר: ep.bodek1@gmail.com
ו/או בנייד 0546622044